עובדות מהמרתף – שמפניה ומבעבעים אחרים

חגיגות סוף השנה שבפתח הן כמובן ה Money Time של היינות המבעבעים. שמפניה היא אמנם מלכת המבעבעים אבל היא בהחלט לא לבד. מה ההבדלים? – הכל בכתבה הבאה.

 איך עושים יין מבעבע

מספר שיטות מקובלות לייצר יינות מבעבעים, כולן מתחילות מיין רגיל ונבדלות זו מזו באופן בו מתווספות הבועות ליין.

שיטת שמפאן (השיטה הקלאסית) – שיטת הייצור של אזור שמפאן בצרפת המכונה גם השיטה הקלאסית או השיטה המסורתית נחשבת לאיכותית (והמסובכת) מכולן. בשמפאן היא חובה ובאזורים אחרים בצרפת ובעולם משתמשים בה על מנת לייצר את היינות המבעבעים האיכותיים ביותר. על פי שיטה זו התסיסה השנייה בה "לוכדים" את הבועות מתבצעת בתוך הבקבוק עצמו הסגור בפקק זמני. לרוב ממשיך היין המבעבע להתבגר על משקעי השמרים תקופה ארוכה נוספת לפני שמתחיל תהליך מסובך של הוצאת המשקעים מהבקבוק ופיקוקו מחדש. בשיטה זו מתקבל בעבוע עדין מאוד ואלגנטי.

שיטת שרמט (מיכל סגור) – שיטה נוספת ליצירת בועות טבעיות ולכידתם ביין אבל פשוטה וזולה יותר לביצוע משיטת שמפאן. על פי שיטה זו התסיסה השנייה מתבצעת במיכל לחץ סגור כך שגז ה- Co2 שנוצר במהלכה אינו יכול להתנדף. היינות המתקבלים איכותיים ולרוב נמכרים במחירים נוחים ותחרותיים.

הוספת Co2 (שיטת הסיפולוקס): השיטה הפשוטה והזולה ביותר. כשמה כן היא – הוספת גז Co2 ליין לקבלת יין מבעבע. לרוב מדובר ביינות מבעבעים פשוטים וזולים.

מוסקטו/פט-נאט: בשיטה זו לוכדים את גז ה Co2 הנוצר במהלך התסיסה האלכוהולית ובכך מקצרים את התהליך ומסתפקים בתסיסה אחת בלבד. ניתן לבצע במיכל (מוסקטו) או בבקבוק (פט-נט). התוצאה היא יינות מהנים מאוד בעלי בעבוע קל ועדין שמצלחים לשמור על מחירים נוחים מאוד.

סוגי יין מבעבע מפורסמים והמלצות

יינות מבעבעים מיוצרים בעצם בכל העולם אבל אזורים אחדים התמחו בכך והפכו למותגי יין מבעבע מפורסמים ואיכותיים. הנה העיקריים שבהם:

שמפניה – מלכת היינות המבעבעים, המודל לחיקוי. שמפניה מיוצרת אך ורק באזור שמפאן בצרפת ועל פי הכללים הנוקשים והחוקים של האזור הכוללים (בין היתר) בציר ידני, סחיטה עדינה של אשכולות שלמים, התיישנות ארוכה על המשקעים ועוד. האיכויות הגבוהות והמותג הנחשק הופכים באופן טבעי את השמפניה גם ליקרה והיוקרתית שביינות המבעבעים. המלצת יין – ברטל ברוט: השמפניה החדשה במגוון שקד מיוצרת בעיקר מענבי פינו נואר. לפרטים נוספים –>
קרמו – יינות מבעבעים המיוצרים בתשעה אזורים מורשים בצרפת ונושאים את שם האזור לצד המילה קרמו (קרמו דה לואר, קרמו דה בורגון…). היינות מיוצרים על פי השיטה המסורתית בלבד והכללים המחייבים אותם נוקשים רק במעט פחות מאלו של שמפאן. זני הענבים המותרים משתנים על פי הנהוג בכל אזור. התוצאה היא יינות מבעבעים באיכות גבוהה מאוד ובמחירים תחרותיים מאוד לאלו של שמפאן. המלצת יין – דומיין רו קרמו דה בורגון: מבעבע איכותי במיוחד המיוצר מענבי שרדונה … הקרמו של דומיין רו הינו מבעבע ברמה גבוהה ביותר ומהווה תחליף ראוי לשמפניה איכותית. לפרטים נוספים –>
פרוסקו – יין מבעבע מהאזורים וונטו ופריולי שבצפון איטליה. מיוצר בשיטת שרמט מזן ענבים בשם גלרה (Glera) שהיה ידוע בעבר בשם פרוסקו. החל מ 2020 מתיר החוק לייצר גם פרוסקו רוזה המופק מענבי גלרה בתוספת מעט פינו נואר שעד מהרה הפך לטרנד מבוקש בעולם. המלצת יין – וילה סנדי פרוסקו רוזה, הפרוסקו החדש של וילה סנדי. לפרטים נוספים –>
קאווה – קאווה הוא שם המותג השמור ליינות מבעבעים ספרדים העומדים בקריטריונים שנקבעו בחוק. על פי החוק הספרדי קאווה חייבת להיות מיוצרת בשיטה המסורתית הכוללת תסיסה שניה בבקבוק אך היא אינה מוגבלת לאזור ייצור אחד בלבד (אם כי רוב רובן של הקאוות מיוצרות באזור פנדס). המלצת יין – פאוסטינו קאווה אקסטרא סקו. קאווה איכותית וייחודית שמיוצרת באזור ריוחה שהתפרסם בעיקר בזכות היינות האדומים שלו. לפרטים נוספים –>

המילון המבעבע המקוצר

שפת היין המבעבע שונה במקצת מזו של היין הרגיל. מקור מרבית המונחים המקובלים הוא באזור שמפאן המהולל ויצרני יינות מבעבעים בכל העולם אימצו את השפה המקובלת שם.

ברוט  – המונח המקביל ליבש, כלומר יין מבעבע חסר מתיקות. כמעט חסר מתיקות, כי ביינות מבעבעים בסיווג ברוט מקובלת עדיין ומותרת מתיקות מעט גבוהה מאשר ביין יבש רגיל וזאת על מנת לאזן את החמיצות הטבעית הגבוהה.

בלאן דה בלאן –  בתרגום מצרפתית: לבן מלבנים, כלומר יין מבעבע המיוצר מענבים לבנים בלבד. היות ומרבית היינות המבעבעים מאזור שמפאן הם בלנדים של זנים אדומים ולבנים, זכו אלו המיוצרים מענבים לבנים בלבד (שרדונה באזור שמפאן) לכינוי מיוחד – בלאן דה בלאן.

בלאן דה נואר – מבעבע לבן המיוצר מענבים אדומים בלבד (ללא מגע עם הקליפות). המקרה ההפוך (והנדיר יותר) לבלאן דה בלאן מלמעלה. באזור שמפאן אלו הם ענבי הזנים פינו נואר ופינו מונייה.

רוזה –  יין מבעבע סמוק, כלומר בצבע ורוד. בניגוד ליינות הרוזה הרגילים שמפניה ורודה מיוצרת לרוב מערבוב של יין לבן עם מעט יין אדום. שמפניה ורודה נחשבת יוקרתית וחגיגית במיוחד.

וינטג' – מרבית השמפניות הצרפתיות הן בלנד של כמה שנות בציר ולכן שנת הבציר אינה מצוינת על גבי התווית. שמפניה המיוצרת משנת בציר אחת בלבד המצוינת על גבי התווית היא יוצאת הדופן ולכן זכתה לכינוי מיוחד – וינטג' שמפיין.